יצק

יָצַק

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	יצק
שורש וגזרה	י־צ־ק, גזרת חפי"צ
בניין	פָּעַל (קַל)

רתכים יוצקים ברזל מותך.

1. הֶעֱבִיר נוֹזֵל דַּל אוֹ סָמִיךְ (כְּמוֹ מָרָק) מִכְּלִי אֶחָד לָאַחֵר.

   • ”וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ- מַצֶּבֶת אָבֶן; וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן“ (בראשית לה, פסוק יד)
   • ”וַיֹּאמֶר, וּקְחוּ קֶמַח, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַסִּיר; וַיֹּאמֶר, צַק לָעָם וְיֹאכֵלוּ...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק מא)
   • "גֶּשֶׁם לֶקֶשׁ חֲזִיזָיו מַזִּילִים/ לִמְשִׁיבֵי הַשַּׁבָּת בְּצֶקֶת נוֹזְלִים..." רב סעדיה גאון, מתוך: "שבעתות גשם לשמיני עצרת", "תנובה ויבול תעודד"
   • "הָרוֹפֵא יָצַק לָהּ (לתינוקת) כַּף חָלָב לְתוֹךְ הַפֶּה, יָצַק, וְהִיא לֹא קִבְּלָה..." יוסף חיים ברנר, "המוצא"
   • "יָצַק מן השמן לכפו, והתחיל להזות..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות מחוסרי כפרה , פרק ה')

2. חִמֵּם מַתֶּכֶת וְהִתִּיכָהּ עַד שִׁנּוּי מַצַּב צְבִירָתָהּ לְנוֹזֵל.

   • ”וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב, וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו...“ (שמות כה, פסוק יב)
   • ”...וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחֹשֶׁת“ (שמות כו, פסוק לז)

צירופים

• יצק תוכן

נגזרות

• יצקת
• יציקה

מילים נרדפות

• שפך (1)
• התיך (2)

תרגום

• איטלקית: colare‏, fondere‏, gettare
• אנגלית: cast‏‏‏‏
• גרמנית: gießen‏‏‏‏
• נורווגית: støype‏‏‏‏
• ספרדית: moldear‏‏‏‏
• צ'כית: lít‏‏‏‏
• צרפתית: couler‏, fondre‏‏‏‏
• רוסית: отлива́ть‏‏‏‏ (תעתיק: otlivátʹ)

ראו גם

• נוצק
• הציק, הוציק
• הוצק