השים

הֵשִׂים

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	השים
שורש וגזרה	שׂ־י־ם
בניין	הִפְעִיל

1. [נדיר] שם, הניח

   • ”הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי; אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת.“ (יחזקאל כא, פסוק כא)
   • ”וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים וְהִכְרַתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה.“ (יחזקאל יד, פסוק ח)
   • ”א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צט, עמוד ב)

גיזרון

• הפועל מופיע שלוש פעמים במקרא, פעמיים בפסוקים לעיל מספר יחזקאל, ופעם נוספת באיוב ד, פסוק כ. הצורה נגזרה לאחור מן יָשִׂים, במקור צורת העתיד של שָׂם.

צירופים

• אין אדם משים עצמו רשע
• בלי משים

נגזרות

• הושם (צורת הסביל)
• השמה

תרגום

• אנגלית: put‏‏‏‏

ראו גם

• משימה

קישורים חיצוניים

• לשים ולהשים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 31 במאי 2018