Elsewhere this king is called Uziya (e.g., II Kings 15:13, 30; Hosea 1:1; Amos 1:1), and Azarya (e.g., II Kings 14:21, 15:1, 8). He may have been called Azarya because God helped him [azar] in his many accomplishments (see verses 5, 7, 15). There are other instances of kings who were given additional names that signified various events in their lives (see commentary on 19:5).

Uziyahu

DISCUSSION

All the people of Judah took Uziyahu,<notes|d1/> who was sixteen years old, and crowned him king instead of his father Amatzyahu.

וַיִּקְחוּ כָּל־עַם יְהוּדָה אֶת־עֻזִּיָּהוּ, שנקרא במקומות אחרים עֻזיה<footnote data-lang="heb" data-id="9552" data-num="1"/> או עזריה,<footnote data-lang="heb" data-id="9553" data-num="2"/> וְהוּא בֶּן־שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ.

א וַיִּקְחוּ כָּל־עַם יְהוּדָה אֶת־עֻזִּיָּהוּ וְהוּא בֶּן־שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ

אילות

הרחבות

He built Eilot, Eilat, the southern port city (see commentary on 8:17), and restored it to Judah, after the king, Amatzyahu, lay with his fathers.

הוּא בָּנָה מחדש אֶת־אֵילוֹת, אילת, עיר הנמל הדרומית וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב־הַמֶּלֶךְ אמציהו עִם־אֲבֹתָיו.

ב הוּא בָּנָה אֶת־אֵילוֹת וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב־הַמֶּלֶךְ עִם־אֲבֹתָיו

Uziyahu was sixteen years old when he became king, and he reigned fifty-two years in Jerusalem. His reign was one of the longest in the history of the Kingdom of Judah; only Menashe reigned for a longer period, fifty-five years (see 33:1). Uziyahu was able to accomplish much during his lengthy reign. His mother’s name was Yekholya of Jerusalem.

בֶּן־שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. מלכותו הייתה כמעט הארוכה ביותר בתולדות ממלכת יהודה,<footnote data-lang="heb" data-id="9554" data-num="3"/> ואכן הספיק לפעול בה הרבה. וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָה מִן־יְרוּשָׁלִָם.

ג בֶּן־שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָה מִן־יְרוּשָׁלִָם

He did what is right in the eyes of the Lord, in accordance with everything that his father Amatzyahu had done in the first years of his reign.<footnote data-lang="eng" data-id="8492" data-num="170"/>

וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו בתקופתו הראשונה.<footnote data-lang="heb" data-id="9555" data-num="4"/>

ד וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו

He would frequently<footnote data-lang="eng" data-id="8493" data-num="171"/> seek God in the days of Zekharyahu, a prophet or a holy man who understood the visions of God; alternatively, Zekharyahu understood what God wanted from people. During the days that he, Uziyahu, sought the Lord and acted appropriately, God caused him to succeed.

וַיְהִי דרכו<footnote data-lang="heb" data-id="9556" data-num="5"/> לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ, שהיה נביא או איש צדיק וקדוש הַמֵּבִין בִּרְאֹת, במראות הָאֱלֹהִים, או: במה שהאלוקים בוחר ורוצה. וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת־ה', בזמן שעֻזיהו נהג כראוי הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים.

ה וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת־ה' הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים

A border city in the northwest region of the territory of the tribe of Judah (Joshua 15:11). The city was situated on the ancient Via Maris and has been identified as Tel Yavne, southeast of the modern-day town of Yavne.

Yavne

BACKGROUND

ראו ‘העולם' לעיל דברי הימים א' יח,א.

גת

He, Uziyahu, went out and waged war against the Philistines and breached the wall of Gat,<footnote data-lang="eng" data-id="8494" data-num="172"/> the wall of Yavne,<notes|b1/> and the wall of Ashdod,<notes|b />all Philistine cities. He built cities in the area of Ashdod, and among the Philistines.<notes|b1/>

וַיֵּצֵא עֻזיהו וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיִּפְרֹץ אֶת־חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֶה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד, שהייתה אף היא אחד ממחוזות הפלשתים, וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבמרחב פְּלִשְׁתִּים.

ו וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת־חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֶה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּב פְּלִשְׁתִּים

The location of Gur Baal is unknown. One speculation is that it is Yagur, in the territory of the tribe of Judah (Joshua 15:21), whose location is also unknown, but was probably situated in the southeast of the territory of Judah.

Gur Baal

מקומה אינו ידוע. הועלתה השערה כי היא יגור בנחלת יהודה (יהושע טו,כא), שגם מקומה אינו ידוע, אך נראה ששכנה בדרום-מזרח נחלת יהודה.

גּוּר בָּעַל

God helped him to victory against the Philistines, who were no longer a large and powerful people, against the Arabians who lived in Gur Baal,<notes|b1/> and also the Meunites (see commentary on 20:1), a small nation. In Uziyahu’s attempts to strengthen the Judean kingdom, he waged war against surrounding enemies, such as the Philistines to the east, and the Arabians and Meunites, in other directions.

וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים לגבור עַל־פְּלִשְׁתִּים, שכבר לא היו עם גדול וחזק, וְעַל־הָעַרְבִים הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר־בָּעַל וְכן הַמְּעוּנִים, בני אומה קטנה שנקראה מעון. בניסיונות של עֻזיהו לקומם את המדינה, הוא לחם באויבים שמסביבו.

ז וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל־פְּלִשְׁתִּים וְעַל־הָעַרְבִים הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר־בָּעַל וְהַמְּעוּנִים

The Amonites gave tribute to Uziyahu, signifying their submission and loyalty.<footnote data-lang="eng" data-id="8495" data-num="173"/> The Amonites’ submission to Uziyahu without war is indicative of the strength of the Kingdom of Judah at that time. And his renown spread to the approach to Egypt, as he grew exceedingly strong. Even the Egyptians acknowledged the political strength of the Kingdom of Judah under Uziyahu. Although there remained nomadic tribes roaming the region between Egypt and the Land of Israel, as well as the Edomites living in that area, they were not a significant threat to Uziyahu’s power.

וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים מִנְחָה, מתנה לאות כניעה ונאמנות<footnote data-lang="heb" data-id="9557" data-num="6"/> לְעֻזִּיָּהוּ. כניעת העמונים לעֻזיה ללא מלחמה היא ביטוי לתוקפו של מלך יהודה. וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד־לְבוֹא מִצְרַיִם, כִּי הֶחֱזִיק, התחזק עַד־לְמָעְלָה, עד מאוד. אפילו המצרים הכירו בכוחה המדיני של ממלכת יהודה בימי עֻזיה. אמנם בינה ובין מצרים נדדו שבטים ערביים ואחרים, וגם האדומיים חיו באותו אזור, אבל אלה לא היו כוחות משמעותיים.

ח וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים מִנְחָה לְעֻזִּיָּהוּ וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ עַד־לְבוֹא מִצְרַיִם כִּי הֶחֱזִיק עַד־לְמָעְלָה

Uziyahu built towers for the walls in Jerusalem, at the Corner Gate, and at the Valley Gate, and at the angle of the wall, and he fortified them.

וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים לחומות בִּירוּשָׁלִַם עַל־שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל־שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל־הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם לתוספת ביצור.

ט וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל־שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל־שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל־הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם

A geographical term that generally refers to an area of flat terrain, but which also appears to be the name of a specific region east of the Jordan River, north of the Arnon Stream (known today as Wadi Mujib), between the cities of Divon and Heshbon. It is also called the land of the plain, the plain of Divon, and the plain of Medeva (see, e.g., Deuteronomy 3:10, 4:43; Joshua 13:9; Jeremiah 48:8).

The plain[mishor]

מונח גאוגרפי המתאר בדרך כלל שטח ישר, אך מופיע גם כשמו של שטח מסוים בעבר הירדן מצפון לנחל ארנון בין הערים דיבון וחשבון, ומכונה גם ארץ המישור, מישור דיבון, ומישור מידבא (דברים ג,י; ד,מג; יהושע יג,ט ועוד; ירמיהו מח,ח).

מִישוֹר

He built towers in the wilderness and hewed many cisterns, for he had much livestock in the foothills and in the plain.<notes|b1/> He also had farmers and viticulturists in the mountains and on the fertile lands, terrain of fields and vineyards, as he sought to promote agriculture in his kingdom as he was a lover of the soil.

וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים, כִּי מִקְנֶה־רַב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה, בשפלה וּבַמִּישׁוֹר. היו לו גם אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל, אזור שדות וכרמים, שכן רצה לקדם את החקלאות, כִּי־אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה.

י וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה־רַב הָיָה לוֹ וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל כִּי־אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה

Uziyahu had a force of warriors, fit for military service, mobilized in troops, in accordance with the number of their tally, numbered in accordance with their orders and divisions, at the hand of Ye’iel the scribe and Maaseyahu the official, under the hand of Hananyahu, one of the king’s commanders.

וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה, יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם, מנויים ומחולקים למחלקותיהם, לתפקידיהם, או: למפקדיהם בְּיַד יְעִיאֵל הַסּוֹפֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר, המפקד על סדרי השלטון הציבורי<footnote data-lang="heb" data-id="9558" data-num="7"/> עַל יַד־חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ.

יא וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם בְּיַד יְעִיאֵל הַסּוֹפֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר עַל יַד־חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ

The total number of the heads of the patrilineal houses, the mighty warriors, the command staff, was two thousand six hundred.

כֹּל מִסְפַּר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְגִבּוֹרֵי חָיִל, הסגל הפיקודי – אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

יב כֹּל מִסְפַּר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְגִבּוֹרֵי חָיִל אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת

Under their hand, their command, was an armed force which numbered three hundred and seven thousand five hundred, wagers of war with the force of an army, as their mission was to help the king against the enemy.

וְעַל־יָדָם, תחת פיקודם היה חֵיל צָבָא שמָּנה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל, ותפקידם היה לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל־הָאוֹיֵב.

יג וְעַל־יָדָם חֵיל צָבָא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל־הָאוֹיֵב

Uziyahu prepared for them, for the entire army, shields, spears, helmets, mail, bows, and slingstones. Uziyahu was an effective administrator. In contrast to Amatzyahu’s somewhat haphazard approach, Uziyahu steadily and thoroughly improved the country in all areas: agriculture, infrastructure, security, and the provision of equipment and weapons to the army.

וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ, לְכָל־הַצָּבָא, מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּכלי ריגום לְאַבְנֵי קְלָעִים. עֻזיהו היה איש מאורגן. שלא כפעולותיו הקפריזיות-לעתים של אמציהו, עֻזיהו עסק ביסודיות בכל תחום – בחקלאות, בבנייה, בביצורים ובאספקת הציוד והנשק לצבא.

יד וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל־הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים

In the writings and on the monuments of the ancient Near East discovered so far, there is no mention of firing machines such as catapults and ballistae. It is therefore unlikely that such instruments were used in the period of Uziyahu, who lived in the eighth century BCE. A more likely supposition is that the verse is referring to mechanical constructions that were assembled on the towers of the walls. Thanks to these constructions, archers and slingers could fire their weapons. Examples of such towers appear on the Lakhish reliefs (Yigal Sukenik [Yadin], “Engines Invented by Cunning Men,” Bulletin of the Jewish Palestine Exploration Society, 13 Oct. 1946–Mar. 1947, [Hebrew], 19–24).

Inventions, clever devices, to be on the towers and on the corners

למכונות ירי, כגון קטפולטות ובליסטראות אין כל אזכור לא בכתובות ולא בתבליטים של המזרח הקדום. על כן קשה להניח כי היו כאלה בתקופת עֻזיהו, שחי במאה ה-8 לפנה"ס. נראה כי מדובר במתקני בנייה מחושבים, שאותם הרכיבו על מגדלי החומות. מתקנים אלו אפשרו לקשתים ולקלעים לירות בנשקם. דוגמה למגדלים מעין אלו מצויה בתבליטי לכיש (י' ידין).

חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת

He made in Jerusalem inventions, clever devices, to be on the towers and on the corners,<notes|b1/> with which to shoot arrows and great stones. These were war engines, similar to catapults. Alternatively, these were structures positioned on top of towers and on the corners of walls, from where arrows could be safely shot.<footnote data-lang="eng" data-id="8496" data-num="174"/> His, Uziyahu’s, renown spread far, for he was greatly helped by all of his innovations, until he became strong. Although he ruled over a small country, he greatly upgraded his army and strongholds, with each step leading to further advancements.

וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת, אמצאות מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב, מחוכמות, לִהְיוֹת עַל־הַמִּגְדָּלִים וְעַל־הַפִּנּוֹת, לִירוֹא, לירות בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת, כנראה מבנים מורכבים שניצבו על המגדלים ועל פינות החומה, שאפשר היה לירות מהם.<footnote data-lang="heb" data-id="9559" data-num="8"/> וַיֵּצֵא שְׁמוֹ של עֻזיהו עַד־לְמֵרָחוֹק, כִּי־הִפְלִיא, עשה דברים מופלאים כדי לְהֵעָזֵר בהם עַד כִּי־חָזָק. אף שמלך על מדינה קטנה, קידם את הצבא ואת מבצריו, וכל צעד שצעד הוביל אותו לצעד אחר.

טו וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל־הַמִּגְדָּלִים וְעַל־הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד־לְמֵרָחוֹק כִּי־הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי־חָזָק

It had been many years since there was a king in Judah who was as powerful and successful as Uziyahu. But with his strengthening, his heart grew arrogant, until it became corrupt, and he trespassed against the Lord his God and came into the Sanctuary of the Lord to burn incense on the altar of incense. Other nations in the region considered their kings holy, and therefore they would be allowed to bring offerings themselves from time to time. This was not the Judean practice; only priests were permitted to burn incense in the Temple, but as Uziyahu became arrogant from all his successes as a major player on the international scene, he decided that he would burn incense himself.

כבר שנים לא היה ביהודה מלך כה תקיף ומוצלח כעֻזיהו.ואולם כְחֶזְקָתוֹ, כאשר הוא התחזק, גָּבַהּ לִבּוֹ, הוא נעשה גאה יותר ויותר עַד־לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו, וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. בכך חיקה את עמי האזור, שבהם נתפס המלך כקדוש, ולכן הקריב קרבנות מפעם לפעם. לא זה היה מנהגם של ישראל, אך כיוון שעֻזיהו הצליח, התגאה ונעשה מעורב בהמולה הבינלאומית, הוא חשב שמותר לו להקטיר קטורת – מעשה הנעשה על ידי הכהנים בלבד.

טז וכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד־לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת

Azaryahu the High Priest came after him, and with him were eighty priests of the Lord, capable men, quick and brave.

וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן הגדול, וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַה' שְׁמוֹנִים בְּנֵי־חָיִל, זריזים ואמיצים.

יז וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַה' שְׁמוֹנִים בְּנֵי־חָיִל ו

They stood against Uziyahu the king and said to him: It is not for you, Uziyahu, to burn incense to the Lord; rather, it is for the priests, sons of Aaron, who are sanctified to burn incense. Depart from the Temple, as you have trespassed, and it is not honorable for you from the Lord God.

וַיַּעַמְדוּ עַל־עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: לֹא־לְךָ, עֻזִּיָּהוּ, לְהַקְטִיר לַה', כִּי אם לַכֹּהֲנִים בְּנֵי־אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים, המוקדשים, כלומר המיוחדים, או: אלו שנעשו קודש לְהַקְטִיר. צֵא מִן־הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְלֹא־לְךָ יהיה הדבר לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹהִים.

יח וַיַּעַמְדוּ עַל־עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא־לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה' כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי־אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן־הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא־לְךָ לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹהִים

It can be assumed that Uziyahu had come with a small entourage of his own, but he was followed by a large group of priests who sought to expel him. Uziyahu was furious, and he already had a censer in his hand to burn incense. While he was furious with the priests, leprosy suddenly erupted on his forehead before the priests in the House of the Lord, as he stood adjacent to the altar of incense.

יש להניח שהמלך בא עם פמליה קטנה משלו, אבל אחריו הגיעה קבוצת כהנים גדולה לסלקו החוצה. וַיִּזְעַף, כעס מאוד עֻזִּיָּהוּ, וּבְיָדוֹ כבר הייתה נתונה מִקְטֶרֶת, מחתה שעליה קטורת לְהַקְטִיר. וּבְזַעְפּוֹ עִם־הַכֹּהֲנִים, וְהַצָּרַעַת הבוהקת זָרְחָה פתאום בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל, סמוך לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.

יט וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם־הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת

Azaryahu the head priest and all the priests turned to him, and behold, he was leprous on his forehead. Leprosy was considered a disease that necessitated the isolation of the afflicted individual from society, and therefore they rushed him from there; and he too hastened to leave, because he sensed that the Lord had afflicted him.

וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ, הכהן הראשי וְכָל־הַכֹּהֲנִים, וְהִנֵּה־הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ. הצרעת נחשבה מחלה נוראה המביאה להרחקת הלוקים בה מהחברה, ולכן – וַיַּבְהִלוּהוּ, האיצו אותו לצאת מִשָּׁם, וְגַם־הוּא נִדְחַף, רץ לָצֵאת כִּי הרגיש שנִגְּעוֹ, הטיל בו נגע ה'.

כ וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל־הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה־הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם־הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ ה'

Ugaritic texts mention the ḥaftat house as a reference to the netherworld, whose inhabitants are free [ḥofshi] from the sufferings of this world. A similar expression appears in the Bible in descriptions of the state of the dead (see Psalms 88:6; Job 3:17–19), and also in rabbinical literature (see Shabbat 30b; Jerusalem Talmud, Ketubot 12:3). It seems that from here the concept of a ḥofshit house came to refer to places isolated from society, such as lepers’ colonies, as lepers were considered like the dead and removed from inhabited areas (see Leviticus 13:46; Numbers 12:12; Shemot Rabba 1:34).

The isolation [hah]ofshithouse

בכתבי אוגרית נזכר המושג ‘בית חפתת' ככינוי לשאול, שכן השוכנים בו חפשיים מסבלו של העולם. ולהבדיל, גם בתנ"ך נעשה שימוש בביטוי זה לתיאור מצבם של המתים (ראו תהלים פח,ו; איוב ג יז-יט) וכן בדברי חז"ל (ראו ירושלמי כתובות יב,ג; בבלי שבת ל ע"א). נראה כי המושג ‘בית החפשית' הושאל למקומות המבודדים מחברת החיים, כמו משכנות המצורעים, משום שהם נחשבו כמתים והוצאו מתחומי היישוב (ראו ויקרא יג,מו; במדבר יב,יב; שמות רבה א,לד).

בֵּית הַחֳפְשִׁית

King Uziyahu was a leper to the day of his death. He lived in the isolation house,<notes|b1/> a quarantined area outside the city where lepers were confined. He was still called King Uziyahu, because he had not been formally removed from power,<footnote data-lang="eng" data-id="8497" data-num="175"/> but in practice he no longer ruled the country. He lived as a leper because he was excised from the House of the Lord. Yotam his son was appointed in charge of the king’s house, governing the people of the land. In effect, Yotam took over his father’s reign.

וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד־יוֹם מוֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בבֵית הַחָפְשִׁית, מקום הסגר שבו כולאים את המצורעים מחוץ למחנה. הוא עדיין מכונה עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, משום שלא הוסר ממלכותו באופן רשמי,<footnote data-lang="heb" data-id="9560" data-num="9"/> אבל בפועל הוא חדל למשול במדינה שכן היה מבודד. מְצֹרָע, כִּי נִגְזַר, נכרת, הופרד מִבֵּית ה'. וְיוֹתָם בְּנוֹ התמנה לאחראי עַל־בֵּית הַמֶּלֶךְ, שׁוֹפֵט אֶת־עַם הָאָרֶץ. השלטון בפועל עבר לבנו יותם.

כא וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד־יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵית הַחָפְשִׁית מְצֹרָע כִּי נִגְזַר מִבֵּית ה' וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל־בֵּית הַמֶּלֶךְ שׁוֹפֵט אֶת־עַם הָאָרֶץ

The rest of the early deeds, which were judged favorably, and the late deeds, which were not, of Uziyahu were written by Isaiah son of Amotz, the prophet. Since the book of Isaiah mentions only that the prophet preached during the days of Uziyahu, and nothing of the king’s own actions, this is evidently referring to a different book that did not survive.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים, שנחשבו לו לטובה, וְהָאַחֲרֹנִים, שלא היו לטובה, כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא. בספר ישעיה אמנם מוזכר שהנביא פעל בימי עֻזיהו, אבל לא נאמר שם דבר על המלך, ומכאן שמדובר כאן בספר אחר שלא שרד.

כב וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא

The exact location of this burial place is unknown. A “Guide to Jerusalem” from the tenth century CE found in the Cairo Geniza describes stairs that led to the top of the Mount of Olives: “And at the end of these steps is the palace of Uziya …which is called the isolation house.” This testimony was bolstered by the discovery of a stone plaque in the collection of the Russian Orthodox Church on the Mount of Olives. It includes an Aramaic inscription (see image on facing page), dated to the Second Temple period, which states: “To this place were brought the bones of Uziyahu the king of Judah; do not open.” Alternatively, the writings of Benjamin of Tudela and Judah ben Elijah Hadassi the Karaite, both from the twelfth century CE, record a tradition that Uziyahu’s grave is what is nowadays called the Tomb of Zechariah, which is near what is called Absalom’s Pillar in the Kidron Valley.

They buried him with his fathers in the burial field that was for the kings

מיקומו אינו ודאי. ב'מדריך ירושלים' מן המאה ה-10 לסה"נ שנמצא בגניזה הקהירית, מתוארות מדרגות שהוליכו אל ראש הר הזיתים: "ובסוף המדרגות אלה ארמון עזיה [...] יקרא בית חופשית". עדות זו חוזקה עם גילויו של לוח אבן באוסף הכנסייה הרוסית שבפסגת הר הזיתים, ועליו כתובת ארמית המתוארכת לימי הבית השני, שנכתב בה: "לכה התית טמי עזיה מלך יהודה ולא למפתח", ותרגומה: "לכאן הובאו עצמות עזיה מלך יהודה. אין לפתוח". (ראו תמונה). לכיוון אחר מושכות שתי עדויות מהמאה ה-12 לסה"נ - עדותו של ר' בנימין מטודלה ועדותו של ר' יהודה הדסי הקראי - שמהן נראה כי קבר עֻזיה הוא המבנה המכונה היום ‘קבר זכריה' הסמוך ל'יד אבשלום' בנחל קדרון.

קבר עֻזיה

Uziyahu lay with his fathers, and they buried him with his fathers in the burial field that was for the kings,<notes|b />not in the actual burial plot of the house of David, but adjacent to it,<footnote data-lang="eng" data-id="8498" data-num="176"/> as they said: He is a leper. Yotam his son reigned in his stead.

וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם־אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר בחלקה שלַמְּלָכִים, לא בקברי בית דויד ממש אלא מבחוץ,<footnote data-lang="heb" data-id="9561" data-num="10"/> כִּי אָמְרוּ: מְצֹרָע הוּא. וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

כג וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם־אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים כִּי אָמְרוּ מְצֹרָע הוּא וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו

All the people of Judah took Uziyahu, who was sixteen years old, and crowned him king instead of his father Amatzyahu.  