חבלן

חַבְּלָן

עברית חדשה אדם היודע לנטרל פצצות, מטעני חבלה, חומרי נפץ וכו'.
- ”במלחמה עצמה היה חבלן ופיצץ בתים וגשרים וגדרות־תיל.“ (יתד לאוהל, מאת שלמה ניצן, בפרויקט בן יהודה)
- ”על כן יציידו אותו באישור להזמין “חבלן מוּרשה” כדי לפוצץ את הסלע.“ (ערבסקות, מאת אנטון שמאס, בפרויקט בן יהודה)
לשון חז"ל שזורע מוות, שהורג בהמונים.
- ”סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חָבְּלָנִית; רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה.“ (משנה, מסכת מכות – פרק א, משנה י)